ברוכה הבאה 2011

ברוכה הבאה שנת 2011 איזה יופי!

יש איזה שינוי??? לא, החיים נראים בדיוק אותו דבר!!!

אז בכל זאת מה השתנה בלילה שבו התחלפה שנת 2010 ל2011???

לגבי, כלום. טוב מה שכן השתנה- היה העובדה שיכולתי להנות מהזמנה בלתי חוזרת של חברתי הטובה ולהיות ביחד בבריכה מחוממת, לפתוח את הבוקר בסאונה ובמסלולים כמעט ריקים. כיף למי שמשכים קום.

הבוקר שלי היה נפלא.

וזה מה שהשפיע לי על שאר היום.

כולנו בריאים, אכלנו ארוחת צהריים משובחת, בבית היפה שלנו והרגשנו כמה זה כיף בחיק המשפחה. 

עכשיו כולם בבית ישנים ואפילו הכלב שלנו מתכרבל בתוך המלונה שלו ומתחמם בה. סבבה.

משהוא חדש וטוב?  כן.

משימות לעצמי ותוכניות (משימות) שרצוי לבצע בדחיפות?? יש.

החלטות גורליות??? כמובן: ואפילו נחשבות להחלטות שממש חשוב לעמוד בהן, הזמן לא יעשה את אימא שלי צעירה יותר או מאושרת יותר, אלא רק ע"י כך שנהייה שם בשבילה עכשיו. כי היא לבד. מי יש לה בעולם?, מה נחוץ בשביל שתיהייה מאושרת??

אימא יש רק אחת
ואף על פי כן- אין כמו אימא!!!!

לזכור שהחיים ממשיכים
את התמונה הזאת צילמו לפני 10 שנים.

זה שי. איך שהשנים עשו אותו
גדול, חזק, חכם
ובוגר.....................

כמה חשוב לאהוב את מה שיש
אם הייתי יכולה לשנות את מה שקרה בעבר
בוודאי שהיתי בוחרת לשנות הרבה מאד דברים, אבל אין ביכולתי לשנות, בגלל זה רצוי להתרפק על הזכרונות, ולחיות את הרגע. החיים ממשיכים. לא עוצרים.
הילדים - גדלים, משתנים ומתבגרים.
אנחנו בלי ספק נחייה לנצח,
ונספיק לעשות כל מה שרצינו.

טל-טול, כפרה עלייך

צו גיוס מתקרב. נכון?
אז היום אתם בכלל כבר לא ילדים
כמו שפעם הייתם. עובדה.

את
כל הילדים האלו, לא קשה לזהות. גם לא את המבוגרים שבתמונות. אלו זכרונות. יפים ונעימים מאד מאוד.
לא פלא שאני מעלה זכרונות, כי המשפחה שלי צמאה לקרוא ולראות את החומרים שלי. זה בלוג. זאת הכתיבה המשולבת בהמחשה.

יש המון דודות, אבל דודה רות- יש רק אחת ויחידה!!
חווה- אימא שלי מחזיקה את אביה שאז הייתה בת חודש.

אנ'לא מאמינה, שכל זה שייך להסטוריה.  איך להגדיר את העיניין? עשינו היסטוריה?
לא. אנחנו בני אדם פשוטים. רגילים כמו כל אחד אחר. נולדים. חיים.
עושים ילדים. כותבים להם סיפורים ושירים. אוהבים אותם ומעניקים מה שאפשר. למען העתיד שלהם.