טיול-שבת לבן ולבת

שבת בבוקר יום יפה....

בספונטניות התקבלה ההחלטה לצאת לטיול בוקר. 

שבת בבוקר בשעה 07.00 נקלט??

שרית פגשה אותי ביום שישי, ושאלה במין טון מחוייך: "בא לך לצאת מחר לצעוד איתי ועם נעמי ב - 7.00? תיכננתי מסלול של כ - 10 ק"מ, שכולל הליכה בנחל יציאה מהשער של הפרדס ב 07.00, תביאי הרבה מים. יש עלייה קשה בסוף המסלול. "מגניב". הצטרפתי. אין על ה"טיולי שבת בבוקר". קצת קשה לקום אחרי שבוע מאומץ שבו השקעתי שעות נוספות מול המחשב, דבר שאותו אני עושה גם עכשיו. בוודאי שאילו לא אהבתי לעשות את מה שאני עושה, זה לא היה קורה.

הרווח היה כפול ומכופל. הייתי עם האחים שלי. הם באים לבקר לפעמים אצל ההורים וכשנפגשים יחד עם המשפחות, כל הילדים של האחים שלי, ההורים שלנו וכמובן אנחנו. אלו הם הכיופים.

את ערב שוק השארנו למשווקים. את שאר האנשים כבר לא הצטרכנו, היה לנו אותנו. המשפחה!!!

כמו שהבטחתי לעצמי- קיימתי. שכבתי לישון מוקדם.

אז מה היה לנו בטיול???



למה לא הגענו ליעד?





שקיעה השמש בטיול הקודם אין מילים לתאר את היופי הזה





שבת כמעט נכנסה.



קודם כל הייתה חוויה מתקנת.

בגלל הליכה שעשינו כ-שבועיים לפני כן , תיכננו להגיע מטירת' אל-חארב, לרדת אל נחל תבור, לכיכר 2' ולהגיע אל הדרך הלבנה, שתוביל אותנו לפרדס של גזית בסוף המסלול. אז לא הגענו לאן שתכננו, משום מה טעינו בסיבוב, וחזרנו לאותה נקודת מוצא שממנה באנו. זה לא היה קל אבל:

קיבלנו ידע על המסלול, על הקושי ודרגת היופי שלו.

שטויות אז, טעינו בדרך, הלכנו בדרך אחרת ממה שחשבנו האם קרה לנו משהו? שרית לקחה קשה. אחריות, ואנחנו סמכנו עלייך, את מכירה היטב את המסלול. בדקה וביררה את הסיבה לטעות, ניסתה לחוד ללכת בכיוון ההפוך - להתחיל מהסוף ולהגיע לנקודת המוצא.



קצת מטושטש, האורות של הקיבוץ



אלה עתיקה שם מקום מנוחה והאזנה לקולות הטבע.



הסתוונית והיא לא מקדימה ולא מאחרת היא יודעת מתי הזמן הנכון להגיע



טוב העננים האלו עברו מעל ראשנו, זכינו מהם בעיקר ל-צל.

מה אתם חושבים עכשיו יקרים שלי? על כל הסיפור שלי, על החוויה? זאת הייתה בהחלט חוויה מתקנת. היינו רעננות בשבת בבוקר, מלאות מרץ, מצויידות במים ופרי. טוב אולי לא כולנו רעננות....? נעמי לא ישנה טוב בלילה לפני הטיול, ובכל זאת החליטה לבוא.
נדמה לי שהיא לא מצטערת על זה. אם יש משהו טוב בקבוצה שלנו, זה שיש שיחות מעניינות, נרקמים רעיונות, יש שיתוף בלבטים, לפעמים סתם קצת ציחקוקים, כיף לנו להיות בקבוצת ה"מקלות".
אז לאחר כשעה הליכה כשהגענו לנחל והתקרבנו למעיינות היו בנחל מים. השבילים המבוצבצים המעברים שלנו מעל המים העלו לנו נושא חדש לדון: טרקטורונים.

טרקטורונים??? אנחנו הולכות בקו 11.- יותר ירוק, יותר נחמד לנו.

לפני חציית נחל

בשביל להיות מוכנים לטרק אפשר להתאמן בדרך הזאת. היא בהחלט מצטיינת בדרגת קושי ושיפוע חזק.



הצב ידידי הטוב. אם הוא לא היה המנצח אז מי כן? הצליח להינצל משיניו של שוקו.

 זהו כמעט סיימנו את הטיול רק עוד מאמץ קטן אחרון. ותאמינו לי שזה שווה כל רגע. כמעט שווה יותר מ- 90,999 שהושקעו בשנה החולפת. אילו היינו יוצאות לדרך בשעה 08.00 או 09.00 או מאוחר יותר, בוודאי היינו פוגשות מן הסתם עוד מטיילים, האמת שפגשנו רוכבי אופניים מקומיים: יוחאי וחגי. הקדימו לצאת לרכיבה לפני זריחת השמש.
בקצה העלייה יש עגלה:

אם תגיעו אליה תדעו שהגעתם לסוף או להתחלת המסלול. את בוסתן החרובים שצומח במקום, נטעו ראשוני הקיבוץ ליד המבנים הנטושים, שננטשו בשנת 48.

תם ולא נשלם סיפור הטיול שלנו. אנחנו מתכננות בכל פעם את הפעם הבאה. מעלות רעיונות ומקומות, באיזור היותר קרוב והפחות. שבהם נוכל להיות בפעמים הבאות, לצעוד ולצרף עוד אנשים לקבוצה. למרות שממש נחמד להיות קבוצה קטנה ואז יש איכות טובה של צעידה.