יום שישי. השבוע נגמר. הלכתי לנחל לבדוק מה נשאר, מכל הפריחה שהייתה באביב, ומה המטיילים שם השאירו סביב...הקוצים מגביהים פריחתם, עשבייה צפופה וירוקה מלאת חרקים, יתושים ומיני רמשים. הנוף שנגלה לי קסום ביופיו, מצהיב ומוריק, כחלכל באופקו. לחוש להריח להקשיב לקולות. להיות מבלי לחשוב, להיות מבלי לרצות. לתת לרגליים ללכת, לצעוד, לנקות את הראש ולמלא מצברים לפני השבת. לטבול במיים קרירים. גם שוקו אוהב בוודאי קצת לרוץ, אם אפשר למה לא? בשבילו זה נחוץ.
את מי לא פגשתי - את כל העולם, למרות שתיכננתי להיות קצת לבד. אבל באו עוד אנשים שרצו ממש כמוני, לטייל בשבילי ישראל. הפקח שנותן הדרכות למטיילים ומסביר ומראה במפות השבילים, כל יום פוגש מאות ואלפי אורחים ואתם לא יודעים מה שם משאירים.
בדרך רצות מחשבות על צילום של היופי הזה הקסום. מיליוני חלקיקי זרעים של צמחים חלקם ברוח עפים מתפזרים. משפחות ויחידים, אני פוגשת על השבילים, מרוב מאמץ וחום הם אדומים, על מנשא סוחבים את הילדים. הבעת פניהם שליווה הם חוזרים מהרפתקה. שמה ליבי אל הטבע ומה שהוא מזמן לי היום - היו שינויים בגלל החום. כבר אין יותר מרבדים אדומים של כלניות ולא וורודים של שקדיות ורקפות. התורמוסים סיימו פריחתם ומכל הפריחה הצהובה של חרדלים, סביונים וחרציות יש מעט מאד. פה ושם מזדקף לו עמוד של חטמית עם פרח גדול וסגול הוא מקסים וסגולים גם פרחי הקוצים נדמה לי ששמם ברקנים או גדילנים. הבקר במרעה אל המים נכנס עגלים ופרות חפשיים ירק ועשב אוכלים מים בנחל לוגמים. אם אתם לטוסקנה נוסעים אז בואו לפני כן לנחל. הנוף שלנו גם הוא מקסים.
ממשיכה לצעוד עד קניון הבזלת, כן זה שמה של "הבריכה האדומה". זרימת המים בנחל מלווה בצליל שכשוך צפרדעים וראשנים, רצועות ירוקות שבמים צמחו, צפות נסחבות על המים. נוגעת, שוטפת ידיים, מרטיבה את הפנים. היום יום חם, המים קרירים. נעים לי. כיף. צועדת עוד ועוד מתכופפת אל המים,
שוב אוספת מים בשתי ידיים הפעם קצת יותר. על טבילה היום - לא אוותר.
ליד הבריכה פוגשת יותר ויותר אנשים. יש מי שמכין קפה על גזיה קטנה, יש אמיצים ששוחים וטובלים בבריכה הקטנה. יש ילדים ויש בחורות, העיקר שיש מעין שלווה פסטורלית נעימה מאד. המקום הזה היווה בעבר מפגש מנוחה לנוודי המדבר. הרועים הביאו לכאן את הצאן לרעות, הסוחרים היו סוגרים עסקות, או פשוט שותים ונחים עד שיכלו להמשיך לצעוד. שומר הנחל בימים ההם - נח מתחת לעץ אלון עתיק, שצומח מתוך סלע עצום המונח לידו, שטוח מלמעלה כמו כיסא חצוב בתוכו. שמועה מספרת שמתחתיו קבור שייך טוב לב רודף שלום, את האמת אינני יודעת אבל מאמינה שזה נכון.
עכשיו השעה מאוחרת מאד. אני מצוננת, קשה לי לנשום. טבילה בבריכה - זה דבר כה נפלא, התוצאה קצת פחות חביבה. אני מברכת את כל מי שקרא עד פה בברכת ליל מנוחה והמון אהבה.
בדרך רצות מחשבות על צילום של היופי הזה הקסום. מיליוני חלקיקי זרעים של צמחים חלקם ברוח עפים מתפזרים. משפחות ויחידים, אני פוגשת על השבילים, מרוב מאמץ וחום הם אדומים, על מנשא סוחבים את הילדים. הבעת פניהם שליווה הם חוזרים מהרפתקה. שמה ליבי אל הטבע ומה שהוא מזמן לי היום - היו שינויים בגלל החום. כבר אין יותר מרבדים אדומים של כלניות ולא וורודים של שקדיות ורקפות. התורמוסים סיימו פריחתם ומכל הפריחה הצהובה של חרדלים, סביונים וחרציות יש מעט מאד. פה ושם מזדקף לו עמוד של חטמית עם פרח גדול וסגול הוא מקסים וסגולים גם פרחי הקוצים נדמה לי ששמם ברקנים או גדילנים. הבקר במרעה אל המים נכנס עגלים ופרות חפשיים ירק ועשב אוכלים מים בנחל לוגמים. אם אתם לטוסקנה נוסעים אז בואו לפני כן לנחל. הנוף שלנו גם הוא מקסים.
שוב אוספת מים בשתי ידיים הפעם קצת יותר. על טבילה היום - לא אוותר.
ליד הבריכה פוגשת יותר ויותר אנשים. יש מי שמכין קפה על גזיה קטנה, יש אמיצים ששוחים וטובלים בבריכה הקטנה. יש ילדים ויש בחורות, העיקר שיש מעין שלווה פסטורלית נעימה מאד. המקום הזה היווה בעבר מפגש מנוחה לנוודי המדבר. הרועים הביאו לכאן את הצאן לרעות, הסוחרים היו סוגרים עסקות, או פשוט שותים ונחים עד שיכלו להמשיך לצעוד. שומר הנחל בימים ההם - נח מתחת לעץ אלון עתיק, שצומח מתוך סלע עצום המונח לידו, שטוח מלמעלה כמו כיסא חצוב בתוכו. שמועה מספרת שמתחתיו קבור שייך טוב לב רודף שלום, את האמת אינני יודעת אבל מאמינה שזה נכון.
עכשיו השעה מאוחרת מאד. אני מצוננת, קשה לי לנשום. טבילה בבריכה - זה דבר כה נפלא, התוצאה קצת פחות חביבה. אני מברכת את כל מי שקרא עד פה בברכת ליל מנוחה והמון אהבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
יש תגובה!!!!