מה הקשר בין המוזיקה העכשווית הכל כך פופולרית בין בני דורנו ובין חפירת מקדחה??????????
יש לפעמים רגעים שאני מנסה להתחבר אל בני נוער, דרך הקשבה לשירים שהם מאד אוהבים, הם מקליטים ומשמיעים אותם שוב ושוב. לא מצליחה...פתאום אני מוסחת מדעתי.
אני מנסה להתרכז בכביש, להרגע, להיות בשליטה, לנהוג בזהירות ובשלווה- אם אפשר להגדיר את זה ככה. להיות מפוקסת על מה שאני עושה????
רגע, למה הכוונה? מה הסיפור שלי?? מה לעזאזל קשורה לכאן המקדחה???
אני הייתי אז בגיל "ההתבגרות" בלשון אלגוריה, כי בערך בין גיל שנתיים לשלוש מתנהגים אותו דבר, כמו המתבגרים בני הנוער. אם המטפלת אומרת: בוא לישון, או להתקלח, או לרקוד סמבה,
לא משנה מה היא ביקשה, או הבטיחה, הילד תמיד צודק וחייב להחליט על זה לבד!!! בדרך כלל המוטו של ה"מתבגר" הוא הפוך מדעתו של המבוגר.
הייתי בגיל שנתיים וחצי, ועד היום אני זוכרת את התאונה שקרתה לי. מאד קינאתי באחותי הגדולה על האופניים שהיא קיבלה ואני הייתי מוכרחה לקבל אותם ממנה.
כנראה שידעתי איך לדרוש, כי בסופו של דבר קיבלתי סיבוב על האופניים שלה. מה שעד היום זכור לי הן האזהרות של אמא, שהייתה לא רחוקה ממני:
"תיזהרי לא להכניס את הרגל לשרשרת", חפרה לי שוב ושוב. אל תכניסי את האצבע לשרש...רת...ואז הכל הסתחרר סביבי, כי כן הכנסתי את הבוהן לתוך גלגל השיניים.
היום הכל בסדר. "האח הגדול" טיפל בי. הוא החזיק אותי חצי מעולפת וחסרת הכרה עליו, ושמר את האצבע הכרותה שלי - עד לבית חולים.
אני זוכרת איך האמבולנס צפר. סירנה של אמבולנס וחלוקים לבנים, לא עושים לי את זה.
אני חזקה.
מתגברת. שומרת על עצמי בפוקוס.
אמא מספרת שלא בכיתי.
שרק הייתי חיוורת.
למה?
מה זה??
חוק מרפי???
מה קשור כל הסיפור שלי אל המוסיקה?
איך מוזיקה משפיעה עלינו על המיינד שלנו, איך מוסיקה משנה את ההרגשה שלנו או את החוויה שלנו??
לפעמים כשאני נוהגת אני מדליקה את הרדיו באוטו. הדבר הזה לא תמיד עוזר להרגע, להיות מפוקסת, למקד את תשומת הלב לכביש.
זה אולי קשור לצלילים המסויימים שמזכירים לי את צפירת האמבולנס, אולי זה תשדיר שקודח וחופר לי במח או לא? אולי הנוסעים שלי משמיעים שיר מסויים שמשפיע עליי,
אולי. אבל אם הייתי בחזרה של המקהלה או אם הכרחתי את עצמי לצעוד, להתאמן או לרקוד...........?
אולי ההסחות האלו לא ישפיעו ויגרמו עצבנות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
יש תגובה!!!!