קרובות לשמים מפסגת הר תבור
הפעם תכננו את הטיול כמה שבועות מראש, לפרטי פרטים. כן, טיפוס על הר תבור בשביל ישראל, זה פרוייקט שלשם ביצועו בשישי אחה"צ, כשמסיימים יום עבודה, הסעות, הלוך וחזור מהאימונים, (ושאר ירקות), זה נחוץ לנשמה להתאוורר משגרת השבוע, ל"תדלק", לעשות משהו למען עצמנו. לי היה מאד חשוב לראות שקדיה. ט"ו בשבט - הוא יום ההולדת שלה ולכן היא מוכרחה לפרוח בתאריך הזה. לעומת זאת החברות שלי רוצות ספורט. המטרה שלנו להגיע מכפר שיבלי אל פסגת ההר, דרך שביל ישראל שמסומן בפסי לבן ותכלת. הטיפוס די נעים זאת חוויה שללא ספק נרצה לחזור עליה שוב. עם שיפורים קלים בתכנית.ועד שלא ראינו וצילמנו את השקדיה לא רציתי לוותר. אז העקשנות לפעמים משתלמת. הנה:
 |
| שקדיה !!! |
בשלב הקריטי הזה נדבקו אלינו כמה נערים משועממים, שהופתעו לפגוש זרים בטריטוריה שלהם. כמו שבאו להתחיל איתנו ככה גם הלכו כשהבינו שאין לנו עיניין איתם.
 |
| על ההר בתחילת הטיפוס |
הנערים מסתלקים מאיתנו, כנראה להתפלל.
לנו נעים הטיפוס על ההר.
נעים לנו עם עצמנו. מדברות על המון נושאים, עושות עוד תוכניות לעוד טיולים.
 |
| רעננות ונלהבות ליד כפר שיבלי |
תצפית אל הכיוון שממנו באנו. ומכאן עד לפסגה יש טיפוס די ארוך.
 |
| בתחילת המסע |
על מי שאני חושבת בזמן הטיפוס, ולא משתפת את האחרות, זה ישראל קטורזה.
"עלינו עלינו, עלינו ועלינו. וכשהגענו למעלה המורה אומרת: ילדים תראו איזה נוף! עד שסוף סוף הגענו, אומרת המורה ועכשיו לרדת, נו אז בשביל מה עלינו?"
בשביל מה עלינו כל הדרך? כדי לרדת אותה אחר כך?
כן כשסוף סוף נגיע לפסגת ההר, נרד ממנו.
ועכשיו עולים - קטורזה, בוא תראה לנו מה זה כושר.
עם כל הכבוד.
 |
| שביל ישראל מסומן בפסי לבן ותכלת. |
 |
| חוג מקלות. אנחנו קבוצה שמתמידה |
 |
| מקלות להליכה, לטיפוס וגם לתרגילים |
מידי פעם עוצרות, נחות לשתות מים, לאכול פירות.
לנשום נכון: לשאוף כמו שמריחים פרח, לנשוף כמו שמכבים נר.
כמו שבספר מתואר - קו המתח לאורך כל המסלול, עקבנו אחריו ו טיפסנו לאורכו.
 |
| כרכום |
 |
| נזקי הרוח |
 |
קו מתח גבוה שמסמן את כיוון הטיפוס. פריחת הרקפת הכרכום, השקדיה, התעוררות הטבע, מציינים את תחילת האביב. אולי הוא הקדים השנה? אולי המצב משתנה כך שכל שנה תופסת אותנו עונת האביב מופתעים???מגלים שבקושי התחיל חורף, שירד מעט גשם, שלא היו הרבה ימי גשם וחורף, שמוקדם מדי לחשוב על אביב. אבל הטבע מציב עובדות. |
 |
| ימינה או שמאלה? מה הכי נכון? |
 |
| ישר |
 |
| עוקף תבור |
 |
| בכנסיה, פעמון מצלצל |
 |
| כפר מאער |
 |
| הפעמון עובד. את הצילצול שלו אי אפשר לפספס. |
 |
| עמדנו בזמנים ופגשנו את עמוס שהגיע בזמן לאסוף אותנו. מזל! |
 |
| כי דפנה התעכבה כל פעם לצלם. |
 |
| הכניסה הישנה |
להתראות בפעם הבאה.
מקסים! בדיוק הייתי בטיול בהר מירון בגליל והיה כה יפה. ממש עוצר נשימה. הדבר היחיד שהפריע היו משפחה עם ילדים, שכנראה לא ממש התעניינו בטבע, ושיחקו בטלפון במשחק של קופיקו שהרעיש והשמיע קולות כל השביל. ממש חוצפה.
השבמחק